I just got a package in the mail, with some books inside. At first I was convinced that this is some later delivery from Amazon - I always forget about books I order a few moments after the deed is done, and the packages in the mail surprise me - but there was no Amazon logo anywhere on the package. Well, turns out that it’s The Year’s Best Science Fiction & Fantasy, 2010 (here, take a link to it in Amazon), and that a story of mine is in the table of contents.

Made my day, that.

קלונימוס היתה הלהקה הראשונה בה הייתי חבר, בתחילה בתור זמר רקע וקלידן-משנה, ולאחר מכן כבסיסט. האלבום שלה, "משהו קורה בעיר הזאת", היה הפרויקט הרציני הראשון שהקלטתי בחיי. למעשה רוב האולפן שלי נבנה בזמן ההקלטות, כשבכל פעם אני משיג עוד ציוד ולומד להפעיל אותו. זה היה גם האלבום הישראלי הראשון שהועלה לרשת. האתר שלנו, www.klonimus.org, אותו בניתי בעמל רב, ואשר כיום אני מודה בלי בושה שהיה מכוער להחריד, הורד מהרשת באמצע שנות האלפיים, ואיתו האלבום וכל שאר החומרים.

היום, בעקבות צירוף מקרים משמח, להקת קלונימוס מופיעה שוב ברשת. כל שירי האלבום וכמה קטעי וידאו כבר מונחים במקומם, ויש עוד שירים רבים - הקלטות דמו, הקלטות חזרות, סקיצות ושאר ירקות - שנעלה בעתיד. הכתובת? לא השתנתה. היא אמנם מובילה למקום אחר לגמרי - עמוד פייסבוק - אבל למי אכפת. הנה, הקישו כאן.

והנה גם אחד מקטעי הוידאו, סתם כי בא לי לאמבד:

עדכון: לדרישת הקהל והשכנים עדכנתי את התוכנה ושיפרתי אותה. מי שכבר התקין ורוצה לשדרג יכול להסיר את התוכנה (Uninstall) ורק לאחר מכן להתקין את הגרסה החדשה, בקישור המסופק למטה (אותו שם קובץ). מצטרפים חדשים: ברוכים הבאים, הוראות ההתקנה הפשוטות כאן למטה.

קראתי איזה פוסט אצל עידוק, שיהיה בריא, המדגים כיצד ליצור פואמות מתוצאות של Google-Suggest. מיד עלה במוחי הרעיון לכתוב תוכנה שתעשה זאת במקומי - וכך עשיתי.

כדי להתקין את התוכנה, ראשית יש להתקין את פלטפורמת Adobe AIR - עסק פשוט מאד, הקישו כאן.

לאחר מכן, אפשר להוריד את התוכנה מכאן - ולהתקין אותה.

הנה, לבעלי הטעם האמנותי האנין שביניכם, כמה מהתוצאות:

שיר:
שיר לשלום
נולדתי לשלום
כאן נולדתי
כאן גרים
האחים גרים
אחים יוגנד

כבוש:
לימון כבוש
עוף לימון
עוף גוזל

עוף:
עוף ממולא
ארטישוק ממולא
ארטישוק ירושלמי
תלמוד ירושלמי
תלמוד בבלי מנוקד
משניות מנוקד
משניות לעילוי נשמה
נר נשמה

ישראל:
ישראל היום
יום ירושלים
ירושלים של זהב אקורדים

דג:
דג מרוקאי
שמן מרוקאי
שמן זית
עץ זית
עץ ירוק מפלסטיק

התוכנה, אגב, בניגוד לרעיון המקורי, מערבת גורם אקראי בבחירת כל משפט, כך שניתן לנסות כמה פעמים את אותה מילה ולקבל פואמות שונות בתכלית ומופלאות כל אחת בדרכה. נניח:

דג (II):
דג אמנון
אמנון דג

דג (III):
דג אמנון
אמנון יצחק
יצחק לאור
לאור הנר

ועוד ועוד, עד אין-סוף. ההנאה מובטחת!

האדם הבא שתפגוש ברחוב יכול להיות הסוף שלך. חברת הביטוח שלנו יכולה למנוע זאת. הקדם תרופה למכה: היה אתה הסוף של האדם הבא שתפגוש ברחוב.

*

הקודם בסדרה: כאן.

לראשונה בחיי כתבתי טור ספורט. נכון, הוא נכתב מברלין המעטירה, ויש בו הרבה שניצל, ולמעשה אין לי מושג בכל הקשור לספורט, ביצועו, ההיסטוריה שלו והצפיה בו, אבל מאז ומתמיד סברתי שהתכונה היחידה הדרושה לו לאדם על מנת שיוכל לכתוב על משהו היא יכולת הכתיבה שלו, וכשאני אומר אדם אני מתכוון לעצמי, והנה אני כאן. כלומר - כאן.

That short horror film just keeps popping up again and again. After Lavie Tidhar published it in the World SF News Blog, the good people of BoingBoing took note and put it there as well. Thanks, guys!

The Boston Book Bums blog has just reviewed The Tel Aviv Dossier:

The book’s strength comes from its unapologetic balance of surrealism and biblical authenticity. While some may get hung up on the weirdly comedic moments juxtaposed by death and revelation, the strangeness is actually magnified by realizing the writing team might be showing us new books of the Bible, but with a dark slap stick touch.

And an interview with Lavie and myself has just been published by SF Signal, celebrating the 2nd edition of the book:

CT: You're both flexible writers but which format are you most comfortable with? The short story or the novel? What do you think are the strengths of each?

LT: I'm more flexible than Nir because I have less of a body mass. The guy is huge! Did you know he played a monster in a horror movie? (http://www.youtube.com/watch?v=yFXQfn47cwU) And that’s not make-up, either!

NY: I only look huge to you, lad, because of my charisma. That’s quite understandable. However, I take pity of you small people - I'm talking here about your mental capacities, of course - so my reign is generous and peaceful.

העיר שברקיע צפה לה על ענן שחור מדי, גבוה מדי ובעיקר כבד מדי. שניהם ממטירים גשם שוטף של מי ביוב ואשפה על כל מה שאתרע מזלו להמצא מתחתם, ובייחוד על הכפרים הרכובים על ראשי ענני הקומולוס, אשר לתושביהם האומללים לא ניתן לרעות בשלווה את ענני הכבשים הצמריים שלהם, שעליהם פרנסתם.
מעת לעת מגיעות משלחות של כפריים זועמים אל העיר, להתלונן, אבל איש לא מבין על מה הם מדברים. מזג האויר העירוני נאה תמיד, ורק כמה ענני נוצה נראים בשמים. אין שם כל סימן לאשפה והאויר צלול, אם כי קר ודליל. הכפריים, חנוקים, קפואים וירוקים מקנאה, שבים אל בתיהם ללא תוצאות ממשיות, ומבלים את ימיהם בניקוי וגריפת הזוהמה בעודם מנסים, לשוא, להתחמק מן העיר המעופפת.
יום אחד הם יתקוממו ויעלו על העיר, יבעירו אותה באש, יגרשו את תושביה וישלחו אותה לרחף הרחק מהם, בשמים לא נודעים. רק אז הם יגלו שענני הכבשים הצמריים שלהם ניזונים אך ורק מגשמים של ביוב ואשפה. אבל אז כבר יהיה מאוחר מדי.

SF Signal are running five excerpts from The Tel Aviv Dossier. Here’s the first one.

"סבתא," אמרתי, "למה יש לך עיניים גדולות כל כך?" אבל סבתא לא ענתה, ועיני הענק שלה סרקו אותי שוב ושוב וכשסיימו לא נותר דבר מלבד ענן אבק קטן וסימולציה קטנה במרחב וירטואלי קטן שבו אמרתי, "סבתא, למה יש לך אוזניים גדולות כל כך?" אבל סבתא לא ענתה ואוזני הענק שלה ניתחו אותי שוב ושוב וכשסיימו לא נותר דבר מלבד צליל קטן ואמולציה קטנה במרחב הטקסטואלי שבו כתבתי "סבתא, למה יש לך פה גדול כל כך?" אבל סבתא לא ענתה ולועה מדד אותי שוב ושוב וכשסיים לא נותר דבר מלבד משפט קטן וזכרון קטן שלי אומר "סבתא…"

*

הקצרצר הקודם: כאן.