«

»

ינואר 19 2006

איך (לא) למדתי לשחק (סטריפ) פוקר

c64strippokerמעולם לא שלטתי באמת ברזי אמנות משחק הפוקר. ודאי שלא כאשר גורלות נתונים בכף המאזניים. כגון, למשל, גורלה של גבירה צעירה ותמה שאתרע מזלה.
מזלה האמור הוא שהביא אותה לככב במשחק סטריפ-פוקר שנערך בנבכי מחשבי האישי, בו היא חויבה להסיר את בגדיה בכל סיבוב בו הפסידה. וכאילו לא די בכל זאת, היתה המסכנה מצוירת.
המחשב היה קומודור 64. השנה היתה 1986. אני הייתי בן 13.

בתחילה נראה כי כל סכנה לא נשקפת לתומתה של הגבירה. לא ידעתי מהו פוקר בדיוק, ועל מושגים כגון "רצף", "צבע" ו"זוגיים" לא היה על מה לדבר. דוקא המושג "שלישיה" לא היה זר לי – ידעתי שמדובר בגשש החיוור, ואילו "זוג", למיטב ידיעתי, היה משהו שקשור לכך שבן ובת רוצים להיות ביחד, אם כי לא היה לי מושג מדוע ירצה בן כלשהו להתעסק עם בת כלשהי, בייחוד בהתחשב בכך שלרוב הבנות שהכרתי לא היה קומודור 64.

למרות מגבלות אלה עז היה חשקי לברר מה יקרה אם אנצח במשחק. ככל הנראה היתה זו תחושת האתגר, ואולי הסקרנות. אם צריך להתאמץ כל כך כדי לגרום לה להתפשט, כנראה שיש דברים בגו. לכן החלטתי ללמוד את חוקי המשחק ולנצח.
בסיבוב הראשון ניצחתי, אם כי לא היה לי מושג כיצד ומדוע. בסיבוב השני החזירה לי יריבתי מנה אחת אפיים, וכך למדתי לדעת, לאכזבתי הרבה, שכל הפסד שלי מצמרר את הגבירה הנאווה עד כדי כך שהיא חייבת ללבוש דבר מה, ומיד. למזלי היו חוקי המשחק בלתי שוויוניים בעליל, שאם לא כן היו חמש הדקות הבאות מסתיימות בהיותי אני עירום ועריה, וביריבתי לבושה בכל תכולתו של כלבו שלום בעת ובעונה אחת, דבר שהיה גורם לה לחנק ודאי וליציאה מן המשחק. אך כיוון שלא אלה היו פני הדברים, הצלחתי לשמור על בגדי ועל כבודי, וכך גם, לצערי, הגברת החסודה.
לאחר כעשרים דקות של התנהלות מסוג זה הגיעה סבלנותי לקצה. פוקר, שמוקר, אמרתי לעצמי, מה זה צריך להיות? מלא זעם, חיטטתי בקוד המקור של התוכנה, ובתוך שתי דקות גרמתי לו להכריז, בכל סיבוב, עלי נצחוני שלי, ללא קשר לקלפים שהיו ברשותי. כל שנותר לי לעשות, לאחר מכן, היה להתחיל את המשחק מחדש ולהמתין.

הו, גבירה אומללה, גורל אכזר. ודאי לא היה לה מושג כיצד הדרדרה לידי כך. בתחילה היא נפרדה מצעיפה. לאחר מכן הסירה את חולצתה. ואז, הו, הבושה, את מכנסיה. ואז, אללי, חוסר ההגינות, את חולצתה התחתונה. ולבסוף – המתח בשיאו! – את חזייתה ואת תחתוניה.

"ניצחת!" הכריז המשחק בקול תרועה, וחשף בפני את מלוא גופה העירום של האדונית האומללה.
אהא, אמרתי לעצמי. כל זה בשביל לראות שיש לה ציצים? את זה ידעתי גם קודם.
וכיביתי את המחשב והלכתי לבדוק מה יש לארוחת צהריים.

 

11 תגובות

פינג אחד

דלגו לטופס מילוי התגובה

  1. avgboojie

    נו, אז חטאת בדבר שקר ורמייה, וכן בגרגרנות (נו, הפתעה!), שלא לדבר על זה ששיחקת במשחק השטן (פוקר, לא קומודור), אבל לפחות לא חטאת במחשבות תועבה ובחטא בשרים.

  2. jspoons

    רציתי לכתוב כאן "את בעצמך מחשבות תועבה וחטא בשרים!" – אבל אז נמלכתי בדעתי, שכן אין כל סיבה לציין את המובן מאליו.

  3. avgboojie

    תודה, תודה על הבעת האמון! <מוחה דמעה נרגשת>

    ואתה מודע לעובדה שעל פי מילון ח. קוגל, "נמלכתי בדעתי" זה אותו דבר כמו "משלתי ברוחי", כן?

  4. dorable

    נשמע בדיוק כמו שאני מכירה אותך, כן.

  5. jspoons

    למיטב זכרוני, אצלו זה היה "נמלכות על פני", או משהו. איני זוכר, שכן בזמנו עיני נחרדו לנוכח מהירות התאוצה ההתחלתית. או משהו.

  6. ijon

    נתקלתי במצב דומה, מול קומודור כזה, אך הייתי רק בן עשר, וטרם למדתי את רזי התכנות. היות שגם אותי מאוד ענין לדעת מה קורה כשהגברת מפסידה, נאלצתי להתאמץ ולהבין את רזי המשחק. כך למדתי לשחק פוקר. יש להודות שבהיותי ילד נבון, מקץ כמה שעות הפשיטותי אותה ואת חברתה. מצד שני, ברזולוציה של הקומודור, ובמצב ההורמונלי שלי בגיל עשר, ההתרגשות הורכבה בעיקרה מחדוות נצחון ותו לא.

    הו, נוסטלגיה…

  7. jspoons

    עוד מקרה של כמעט-GMTA…

  8. avgboojie

    הנה משהו בשביל שניכם.

  9. ijon

    חזק! תודה.

  10. jspoons

    [Sigh]…

  11. avgboojie

    Ly ly ly…

  1. דמות בדיונית ומעלליה » ארכיון » חמישה דברים? במקום אליו אנו הולכים…

    […] אם כן: א. שאלות: לא רוצה – ולא צריך. ממילא אין חמישה פריטי מידע הנוגעים לי שאנשים לא יודעים ושאינם גובלים בפורנוגרפיה. הקמתי אתר במיוחד על מנת לוודא זאת. לעצלנים, פרטים מעניינים אפשר למצוא, בין השאר, כאן, כאן , כאן, כאן, כאן וכאן. ב. כל מי שמוזמן על ידי להשתתף במשחק, מוזמן לא רק לשחק אלא גם להמציא מוטציה משלו על סוג השאלות עליהן צריך לענות, ואולי גם על מספר או סוג המוזמנים להשתתף. ג. מי מוזמן? כל מי שקורא את ההודעה הזו. ד. מי שנענה לאתגר מתבקש לכלול בתשובתו קישור לפוסט הזה בבלוג שלי (מי שקורא הודעה זו ב-LJ – מדובר בקישור המסומן View this post on my blog בתחתית ההודעה). רציתם ויראלי? קיבלתם ויראלי. יאללה. […]

האפשרות להגיב נסגרה.