עורך נגד עורך

או: למי נערכו הפעמונים

הדיאלוג הבא תורגם מאנגלית ונערך בפראות, אך רוח הדברים נשמרה.

נ. היקר,
תודה על כך ששלחת לנו את סיפורך "שמור על הפה שלך". קראתי אותו שלוש פעמים הלילה והוא משתפר בכל פעם. עם זאת, אני מעוניין להמתין מעט עד שאחליט האם לקבל אותו. בינתיים, הדבר היחיד שמדאיג אותי, מאד, הוא הפיסקה שבה נהרגים כל הערבים. האם יהיה לך אכפת אם נחליף את המילה "ערבים" במשהו אחר, פחות נפיץ? אני לא בטוח שיש לי מספיק נסיון (זה הגליון הראשון שלנו) כדי לעמוד בתגובות הקוראים לדבר כזה.
שוב תודה על הסיפור – הוא היה מהנה מאד, וזה דבר שאני לא יכול לומר על רוב הסיפורים האחרים שקיבלנו.
ב.ב. היקר,
תודה רבה על המחמאות. אני מבין את הבעייתיות שאתה מוצא בפסקה עם הערבים המתים. כן, אתה יכול לערוך אותה. עם זאת, שים לב שיש לה קשר ישיר לפסקה שבאה לאחר מכן, ואז אולי תאלץ לשנות גם אותה, וכו' וכו'.
כיוון שאני עצמי עורך של כתב עת מקוון, אני יודע שפוליטיקה יכולה להיות שדה מוקשים לכותב ולעורך. עם זאת, לפני נסיוני, אין דבר כזה "פרסומת רעה". סיפורים שדנו בפוליטיקה זכו לעתים לתגובות קשות, אבל אף פעם לא להתעלמות. להיפך – פעמים רבות הם הביאו לנו קוראים שבלעדיהם לא היו מגיעים כלל למגזין מד"ב מקוון.
כמובן, בהיותי עורך בעצמי, אני יודע בדיוק מה ההרגשה כשכותב מנסה לשכנע אותך לעשות משהו שאתה לא רוצה לעשות, ולכן אתה מוזמן להתעלם מהפסקה שלמעלה ולערוך להנאתך.
שוב תודה,
נ.

נ. היקר,
טוב, החלטתי לקבל אותו כמו שהוא. זהו. זה סיפור משעשע, כתוב היטב, כל זה. זהו. החלטתי.
רק דבר קטן: האם אתה יכול להבהיר מה קורה בכל המקומות בהם מופיע אלוהים? רק תוספת קטנה, לא יותר? אני מרגיש שמשהו שם לא נאמר. אני לא בטוח שזה מובן לגמרי.
אני שמח ששלחת לי את הסיפור. הוא מגניב לגמרי.
ב.

ב. היקר,
מגניב! תודה! מצורף עותק של הסיפור עם תוספת קטנה, כבקשתך, בה אני אומר את מה שלא נאמר. עם זאת הריני לציין שאני מעדיף את הסיפור ללא התוספת, ובכלל – אני אוהב סיטואציות שניתן לפרש ביותר מדרך אחת. אבל, כפי שביקשת, הנה התוספת, ואתה מוזמן להשתמש בה.
שוב – תודה!
נ.
(מסמך מצורף: עותק של הסיפור בתוספת שני משפטים מטופשים שמסבירים את המובן מאליו)

נ. היקר,
אה, *זה* מה שלא נאמר? אתה צודק, הגרסה המקורית טובה יותר. נשתמש בה. טוב, יאללה, אני הולך לערוך את זה. נדבר.
תודה,
ב.


אח, מסכן. הוא לא יודע על מי הוא נפל. עם זאת, חייבים להודות שאי אפשר להתווכח עם הטעם הספרותי המשובח שלו.

5 תגובות

דלגו לטופס מילוי התגובה

    • cybermonklives on 1 בינואר 2001 at 0:00
    • avgboojie on 6 באוקטובר 2006 at 20:33

    הו! סחתיין לך, בנאדם!

    (בוג'י, קוראת בין השורות. עאלק.)

    • jspoons on 6 באוקטובר 2006 at 20:54

    תודה רבה!
    את רואה איזה מזל יש לך שאת מכירה אותי מקודם? לך אנ'לא עושה תרגילים כאלה. כבוד בין עורכים, וכאלה. Respect!

    • avgboojie on 6 באוקטובר 2006 at 20:57

    אכן. לי אתה בעיקר מתבכיין עד מוות.

    • jspoons on 6 באוקטובר 2006 at 21:04

    לא, לא, זה לביא. מה יש לי להתבכיין? את הסיפורים שלי את הרי אוהבת…

האפשרות להגיב נסגרה.