«

»

יולי 16 2009

המדריך למיזנתרופ: המיזנתרופ האציל

טור חדש שלי במקו, על ההמצאה הטובה ביותר מאז אלת הבייסבול – מיזנתרופיה.

נדמה לך שאתה מיזנתרופ אמיתי: אין לך הרבה חברים, אתה לא אוהב אירועים חברתיים, מפגשים משפחתיים הם אסון, אנשים חדשים הם מטרד, ולמרות שיש לך חברה – פלא בפני עצמו – היא ואתה יודעים שכדאי מאד לתת לך הרבה מאד זמן להתבודד עם עצמך, אחרת לא יהיה טוב. כל זה טוב ויפה, אבל לא, אתה לא מיזנתרופ אמיתי. לו היית כזה, לא היית קורא את מה שיש לי לכתוב. לא – אתה פשוט, מנקודת הראות שלי, מישהו בעל גישה בריאה לחיים.

נאמר זאת אחרת: כמו כל תכונה (חלשי אופי יאמרו: ליקוי), גם המיזנתרופיה מגיעה בשלל גוונים וצורות. לא שאכפת לי, כמובן – אני מתעניין בעיקר בעצמי, וכך עדיף גם לך. מתוך הנחה העצלנית במוצהר וההגיונית להחריד שהמקרה המעניין היחיד הוא זה שלי, אני בוחר לעסוק בסוג הספציפי המוכר לי היטב, ואם יש לך בעיה עם זה – ממש לא אכפת לי. זה, כמובן, רק הראשון בשורה ארוכה של נתונים ועובדות שעליהם אני לא שם דג מת. אל תדאג, השאר עוד יבואו.

מיד תובא כאן רשימה קצרה של האינטרסים הכלליים של המיזנתרופ. לא כתבתי אותה לטובת קהל המתעניינים – הרי לא אכפת לי מהם. כתבתי אותה לטובתי שלי. לטובתי שלי, עדיף שהאדם הממוצע ברחוב ידע עם מי יש לו עסק ומדוע לא כדאי להטריד אותי. זו הסיבה לכל הרשימה הזו, ולאלה שיבואו בעקבותיה: לא הקוראים, כי  הדבר היחיד שמעניין אותי פחות מהם הוא יום הנישואים של ההורים שלי, אלא הסרת מספר גדול ככל האפשר של הטרדות מחיי.

אם כן:

  • המיזנתרופ לא מתעניין באנשים אחרים. השאלה "מה שלומך" היא חסרת משמעות מבחינתו, ואין לה תשובה הגיונית. הוא לא ישאל אותך מה שלומך, ואם תשאל אותו סביר להניח שתזכה לשתיקה רועמת או לתשובה רעת מזג שכל מטרתה לגרום לך לחשוב פעמיים לפני שאתה מדבר איתו בפעם הבאה.
  • המיזנתרופ חסיד גדול של "חיה ותן לחיות". בייחוד "תן לחיות". אל תדבר איתו, אל תנסה ליצור קשר, למצוא נושאי עניין משותפים, להתבדח, להתחבר. זה רק ירגיז אותו, וכשהוא מתרגז הוא נעשה מרושע. וכשהוא מרושע, המיזנתרופ, שמעצם היותו כזה הוא אינטליגנטי בהרבה מהאדם החברותי הממוצע והאויל, מסוגל לומר ולעשות דברים שיגרמו לך לאי נעימות עזה. חבל עליך, וחבל עוד יותר על המיזנתרופ, שהיה מעדיף להמנע מהוצאת האנרגיה המיותרת הכרוכה בעצם ההיכרות איתך. עזוב אותו במנוחה, ושניכם תסתדרו מצוין.
  • המיזנתרופ מנסה למעט ככל האפשר בקשר מילולי עם אנשים שאינם חבריו הקרובים ביותר. במקום זאת הוא משתמש במבטים חורשי רע, שכל מטרתם לרמוז לך שהוא לא מעוניין בשיחה. בעולם אידאלי, מבט אחד כזה אמור להספיק. העולם האמיתי, למרבה הצער, מלא אידיוטים חברותיים להחליא שלא מבינים רמזים פשוטים.
  • הדרך הטובה לתקשר עם מיזנתרופ: דואר אלקטרוני. זאת כיוון שכך קל לו יותר לסנן אותך.
  • אם מיזנתרופ מבקש ממך משהו, הוא מבקש ממך אך ורק את המשהו הזה, ולא שום דבר אחר. בייחוד לא שיחה. קל מאד לזהות מיזנתרופ שנוסע במונית: הוא חובש זוג אוזניות בולטות ככל האפשר, כדי לרמוז לנהג שהוא לא מעוניין בשום סוג של תקשורת. אמנם עדיין לא נולד נהג המונית שמבין את הרמז, אבל מותר לו לאדם לחלום. מה שהמיזנתרופ היה רוצה להגיד, אבל לא יעשה זאת כיוון שהדבר יגרור שיחה מיותרת, הוא "סע לאלנבי פינת קינג ג'ורג' ועד שתגיע – סתום את הפה."
  • יחסו של המיזנתרופ למשפחתו הקרובה דומה ליחסו לכל אדם אחר: נא לא להפריע. זו אולי התכונה המיזנתרופית הקשה ביותר לעיכול אצל הישראלי הנודניק הממוצע. יום ההולדת של אמא שלו מעניין אותו כשלג דאשתקד, לא כי הוא שונא את אמא שלו – המיזנתרופ לא באמת שונא אף אחד, כי זו הוצאת אנרגיה מיותרת, וממילא הוא לא מתעניין באף אחד מספיק על מנת לפתח רגשות שנאה – אלא כי זה עוד אירוע חסר משמעות ברצף של אירועים כאלה, שכל כולו פוטנציאל הרסני למפגש עם חבורת אנשים שלא מעניינים אותו במקרה הטוב, ושמציקים לו במקרה הרע.
  • גם כשהמיזנתרופ מחבב מישהו, או סתם לא שונא אותו, הוא מעדיף לעשות זאת מרחוק.

לאחר שהבהרנו במונחים כלליים מהם האינטרסים הכלליים של המיזנתרופ ושל הפוגשים בו, נוכל לגשת ביתר פירוט לסיטואציות מוכרות ושנואות מחיינו, ולראות כיצד המיזנתרופ משתלב בהן, לצערו הרב. בשבועות הקרובים נדון כאן במיזנתרופ במקום העבודה, באירועים משפחתיים, בבית הקפה השכונתי ובשאר סיטואציות מצערות מאין כמוהן. עד אז – תשתקו שם.

 


 

עדכון – טורי ההמשך:

 

3 תגובות

  1. מאץ'

    שלושה דברים:
    א. מיזנתרופ אמיתי, כדאי לו שיהיה מבדר פחות. זה יתן לאנשים פחות מוטיבציה לשוחח איתו (אלטרנטיבה מעייפת יותר היא לוודא שכולם יודעים שאתה בא באחד משני מצבים – מבדר או נושך – כך שכדאי שחובבי בידור באמת ירצו אותו, עד כדי כאב פיזי, על מנת להפריע את שלוותך).
    ב. אני כבר שנים מנסה להריץ יוזמה של נהגי מוניות אילמים: המוניות שלנו יהיו יקרות יותר, ושוות כל שקל. אם מישהו מכיר נהגי מוניות אילמים שרוצים להתאגד – אני מוכנה לכתוב להם סלוגנים שקטים. בהתנדבות. ההצלחה שלהם היא האינטרס של כולנו.
    ג. תתחדש.

  2. ny

    א. אה, אבל מי אמר שהמיזנתרופ המבדר בכתב מבדר גם בעולם האמיתי? אולי שם הוא רע מזג ואכזר?
    ב. למשל, למה אילמים, כשאפשר פשוט לשים עליהם זממים? זה פתרון זול יותר ובעל פוטנציאל הנאה סדיסטית רב הרבה יותר.
    ג. גראצי!

  3. מאץ'

    א. אולי – אבל כדי לגלות את זה צריך לשוחח עימו כמו שצריך לפחות פעם אחת. אם כל אדם שנהנה לקרוא אותו יחליט לבחון את העניין… היו שלום שלווה ושקט.
    ב. זממים עשויים להתקלקל או ליפול. אתה יכול לתאר לך מצב בו אדם, ששילם אקסטרה בשביל התענוג ועלה למונית באמונה שהוא בטוח, אי שם על הכביש המהיר, ללא כל אפשרות מילוט, מגלה שנהג המונית שלו לא רק מסוגל לדבר – גם צבר שעות על שעות של סיפורים שלא יכול לספר עד עכשיו? האימה!

האפשרות להגיב נסגרה.