EATEN on BoingBoing
29/6/10That short horror film just keeps popping up again and again. After Lavie Tidhar published it in the World SF News Blog, the good people of BoingBoing took note and put it there as well. Thanks, guys!
ארכיון: חי בסרט
That short horror film just keeps popping up again and again. After Lavie Tidhar published it in the World SF News Blog, the good people of BoingBoing took note and put it there as well. Thanks, guys!
קליפ ביתי של King&Nir, שצולם ונערך ע"י הח"מ, זמין כעת לצפיה ב-YouTube. הקישו כאן. המהדרין מוזמנים לדרג אותנו ולהפיץ את הבשורה בין כל חבריהם, קרוביהם, וגם כאלה שאינם חבריהם או קרוביהם, מתוך תקווה שאולי יהפכו עקב כך לחבריהם או קרוביהם.
יאללה!
(ובהערת אגב: איזה כיף לערוך וידאו! אני מתחיל להתמכר!)

עדכון: הקליפ מופיע כעת בבלוג של חברת האפקטים Electro-Harmonix, כהדגמה של שני מכשירים מתוצרתה המופיעים בו.
השאלה הכי נפוצה שאנשים מפנים כלפי מוסיקאים היא "באיזה כלי אתה מנגן?" - ובדרך כלל התשובה פשוטה למדי. לא אצלי, אללי. לך תסביר מה פירוש "ווקאליסט", להבדיל מ"זמר", ואיך יכול אדם להיות תזמורת של איש אחד בלי שום כלי נגינה. לכן, לאחר הרפתקאות וטרטורים אינספור, הכנתי סרטון הדגמה.
ובא לציון גואל.


(ובהערת אגב: עוד הרפתקת אופנועים פורסמה השבוע במקו. הנה, כאן. לבריאות!)
הקליפ של "קרועים" הגיע לערוץ 24. עזרו, ילדים, לדוד ניר לקדם את הקליפ, באמצעות הצבעה בעדו בכתובת הבאה: באה.
תודה!
קרועים, שיר הנושא מתוך הסרט "לב של אבן", זכה לקליפ משלו: כאן. מאחורי הקלעים של הקליפ: שם.
במאי הקליפ: האיש שמאחורי "אכול" והקליפ ההוא של כלא 6 - וזו הפעם הראשונה שאני לא מאבד איברים כשהוא מצלם אותי - אלעד רט.
דבר המפרסם: "לב של אבן" יוקרן ביום שישי הקרוב בסינמטק ת"א בשעה 11 בבוקר, במסגרת פסטיבל איקון.
אתמול הפכנו את הסלון לסט צילומים. הסיבה: קליפ לשיר הנושא של הסרט "לב של אבן", בכיכובי (הקליפ, לא הסרט. כפי שאמרתי לבמאי (הסרט, לא הקליפ), "אתה יודע מה חסר לך כאן? מפלצות, זה מה שחסר לך!"). איך עשינו זאת? העפנו החוצה ספה אחת ואת כל הכביסה המלוכלכת, ובמקומם שמנו עמודי תאורה, חצובות, מצלמות, כבלי חשמל ושאר מיני תרגימא, וכיסינו קיר אחד בבד ירוק שנקנה במיוחד. ירוק, ירוק, ירוק, כמה ירוק ראיתי אתמול. הו.
על כל פנים, עיצוב הפנים החדש לא שימח את ק' כלל. לא העזתי לגלות לה שהייתי שמח להשאיר את הסלון במצבו זה. הו לא. סידרנו אותו כמו ילדים טובים. למעשה, לאחר שסיימנו הוא היה מסודר יותר מאשר לפני שהתחלנו. אני מרגיש מרומה.
כל שנותר לי לעשות, עד שהקליפ יערך ויושלם (יקח קצת זמן), הוא להוסיף כאן כמה תמונות למזכרת:
מסך ירוק

עור ירוק

למי קראת "זומבי"?!

למי? אל תענה לי. אל תענה לי, אמרתי!
היום ביצעתי את עריכת הסאונד הראשונה שלי על המק החדש.
מדובר בפרסומת לאתר האינטרנט הבריטי MoviesPlanet.com, שכוללת בעיקר בחורות בביקיני (תמונות מהסט אפשר למצוא כאן - אני, כמובן, לא הייתי שם). העבודה שלי היתה הקלטת שלוש מדבבות ומדבב אחד (יש גם בחור בפרסומת), שבוצעה על המחשב הישן (אני עדיין לא יכול להקליט על המק - כרטיס הסאונד יגיע רק בשבוע הבא) ואז עריכת כל העסק. הבידור האמיתי היה, כמובן, התאמת הסאונד לתנועות השפתיים. למה? כי, בניגוד לתקינות הפוליטית ולעקרונות התנועה הפמיניסטית, כל מה שחשבתם על יכולת הגיית האנגלית של הדוגמנית הישראלית הממוצעת - נכון. וכשנותנים לאחת כזו להגיד, נניח, Sophisticated Movie Database, נו, טוב, אתם יכולים לתאר לעצמכם מה קורה. צחוקים.
המק עצמו, למרות כל מיני עניינים הקשורים בתאימות פורמטים, התנהג למופת. נעים לעבוד עליו עד כדי כך שאני מחפש לעצמי עוד פרויקטים. אולי, באמת, הגיע הזמן להקליט עוד אלבום.
עדכון: והנה הפרסומת עצמה.
היום סיימתי את עריכת הסאונד של הסרט של גיא חסון. סוף סוף.
היו לא מעט רגעים במהלך העבודה בהם הייתי בטוח שאני עומד להשתגע. חלקם נגרמו כתוצאה מבעיות טכניות של חומר הגלם, אבל רובם הגדול קשורים לעובדה שמחשב האולפן שלי פשוט לא בנוי לעבודה עם וידאו. כל עוד המשימה היחידה שלו היא הקלטה וניגון מוסיקה הוא מסתדר יפה מאד, אבל וידאו פשוט הורג אותו. ואת העצבים שלי.
הבעיה התחילה עוד כשכתבתי את המוסיקה לסרט, לפני שהתחלתי לערוך את הסאונד. אני מעז לומר שהמוסיקה מתאימה מאד לסרט ומשרתת אותו היטב, אבל יתכן מאד שהחלקים העגמומיים יותר בה קשורים ישירות לסבל הכרוך בכך שכל פעולת מחשב שאמורה היתה לקחת חלקיק שניה נמשכה על פני חצי דקה. ואם לאחר מכן, בתחילת תהליך העריכה, עוד סברתי לתומי שכעת המצב ישתפר - הרי המוסיקה כבר מוכנה, והמחשב לא צריך לטפל בחישובים הכרוכים בהפעלת סינטיסייזרים ומנועי דגימות - הרי שמהר מאד נוכחתי שטעות בידי, וזאת באופן הקלאסי ביותר, המוכר והאהוב על משתמשי חלונות לדורותיהם: אתחול כפוי כל חמש דקות.
והנה זה נגמר, ואני נושם לרווחה, ומיד קונה מחשב חדש. מפלצת איומה, שהצגת סרט בזמן הקלטה לא תדגדג את קצה המעבד שלה. כל מה שנותר לי הוא להמתין שהנ"ל תגיע, ואז למצוא סרט חדש ונחמד לכתוב לו מוסיקה.
מתישהו אכתוב כאן מדוע המחשב החדש הוא דוקא מק.
וחוץ מזה: מי שעדיין לא חזה בזיו פני המאופרים בתפקיד המפלצת, מוזמן לראות את סרט האימה הקצר "אכול" ב-YouTube, לשם הוא הועלה לא מזמן.