האיש שכתב את סרט ילדותי
23/12/09בשבוע שעבר נפטר התסריטאי דן או'בנון (נודע לי על כך בזכות בלוג הקולנוע המצוין של יאיר רווה, סינמסקופ). הסרט שבזכותו התפרסם היה "הנוסע השמיני", וברזומה שלו יש עוד כמה סרטים מפורסמים, כמו "Heavy Metal" ו"זכרון גורלי". אבל דוקא סרט אחר שכתב, סרט שהיום כמעט איש לא זוכר, הוא זה שחקוק בזכרוני, ודוקא אליו אני שב מדי כמה שנים, בחיבה ובחיוך מטופש של נוסטלגיה. סביר להניח שהסיבה העיקרית לחיבתי לסרט היא העובדה שהייתי בן עשר כשצפיתי בו לראשונה, וזו היתה הפעם הראשונה שהילד הפרובינציאלי שהייתי נסע ללא השגחת מבוגר לעיר הגדולה והרועשת חיפה. וגם תמיד אהבתי כל דבר שקשור לתעופה. אבל חיבתי לא פחתה גם בשנים שלאחר מכן, והיום, כשאני יודע יותר על סרטים ועל כתיבה, אני יכול למצוא בסרט נקודות זכות חדשות. הוא לא יצירת מופת, הוא לא זעזע את אמות הסיפים, הוא לא יזכר לעד כמאורע ששינה את פני הקולנוע או כל דבר אחר, אבל הוא דוגמה מצוינת לסרט אפקטיבי שהצליח, במפתיע, להמנע מרוב ההתיישנות שחלה על סרטי העבר. וחשוב מכך - הוא גרם לי להנאה רבה לאורך השנים, וערכה של זו לא מבוטל כלל.
הסרט – ששמו לא יפתיע את רוב מכרי – הוא "רעם כחול". ברור לי שלא אצליח לשכנע איש לצפות בו. אני אפילו לא מנסה. אבל בקרוב אשוב ואצפה בו בעצמי, וארים כוסית לכבוד דן או'בנון, ששימח אותי בילדותי וגם בבגרותי.
