Site Meter
ראשי  המוסיקה  הסיפורים  המאמרים  הבלוג  שונות  כתבו לדוד ניר!   Main  Music  Fiction  Columns  Blog  Contact

אבולוציה, בריאתנות וספגטי

22/2/10 - ny

ברוח הויכוחים המטופשים בעד ונגד נכונות האבולוציה ונגד ובעד הבריאתנות ומעריציה האידיוטים, וכשירות לציבור האתאיסטים העבריין, הריני להביא כאן תרגום (חפוז למדי, אללי) של מכתב פתוח נאה (הנה המקור) - שנשלח בזמנו למועצת החינוך של קנזס בעקבות הדיונים הרציניים בהכנסת הבריאתנות לתכנית הלימודים שם - המדגים את הנושא היטב. כן, אני יודע שזה לא חדש, אבל יותר מדי אנשים אינם מודעים לעניין החשוב להרנין הזה. בתיאבון!

מכתב פתוח למועצת החינוך של קנזס

אני כותב אליכם בדאגה רבה לאחר שקראתי על אודות השימוע שערכתם במטרה להחליט האם צריך ללמד את התיאוריה החלופית של תכנון תבוני [סוג של בריאתנות; נ.י.] בבתי הספר לצד תיאוריית האבולוציה. כמדומני שכולנו מסכימים שחשוב שתלמידים יחשפו להשקפות שונות כדי שיוכלו  לבחור בעצמם את זו המתאימה להם. עם זאת אני חושש שהתלמידים יחשפו רק לתיאוריה אחת של תכנון תבוני.
הבה נזכור שקיימות כמה תיאוריות של תכנון תבוני. אני ורבים אחרים בכל רחבי העולם חזקים באמונתנו כי היקום נברא על ידי מפלץ ספגטי מעופף. היה זה הוא אשר יצר את כל מה שאנו רואים ומרגישים. אנו סמוכים ובטוחים שהעדות המדעית המוחצת המצביעה על קיומו של התהליך האבולוציוני אינה אלא צירוף מקרים, שהוא אחראי לו.
לכן אני כותב אליכם היום, כדי לבקש באופן רשמי שתיאוריה חלופית זו תילמד בבתי הספר שלכם, במקביל לשתי התיאוריות האחרות. למעשה, ארחיב ואומר שאם לא תסכימו לעשות זאת, ניאלץ לנקוט בפעולה משפטית. בטוחני שאתם מסוגלים להבין את נקודת המבט שלנו. אם תיאוריית התכנון התבוני אינה מבוססת על אמונה אלא הנה תיאוריה מדעית, כפי שנטען, הרי שאתם חייבים לאשר גם את לימוד התיאוריה שלנו, כיוון שגם היא מבוססת על מדע ולא על אמונה.
יש כאלה המתקשים להאמין, ולכן אולי כדאי לספר לכם מעט יותר על אמונותינו. ברשותנו ראיות שעל פיהן מפלץ ספגטי מעופף ברא את היקום. איש מאתנו, כמובן, לא נוכח שם על מנת לראות זאת, אך יש לנו דין וחשבון כתוב על כך. יש לנו כמה כרכים עבי כרס המסבירים את כל פרטי כוחו של המפלץ. כמו כן, יתכן שתופתעו לשמוע שיש יותר מעשרה מיליון מאתנו, והמספר הולך וגדל. אנו נוטים להיות חשאיים מאד, כיוון שאנשים רבים טוענים שאמונותינו אינן מגובות בעדות נראית לעין.
מה שהאנשים הללו אינם מבינים הוא שהוא בנה את העולם כך שנחשוב שכדור הארץ מבוגר מגילו האמיתי. למשל, מדען יכול לבצע תיארוך-פחמן על חפץ כלשהו. הוא מוצא שבערך 75% מכמות הפחמן-14 הפכה בעקבות פליטת אלקטרונים לחנקן-14, ומסיק מכך שגיל החפץ הוא בערך 10,000 שנה, כיוון שמחצית-החיים של פחמן-14 היא 5,730 שנה. מה שהמדען שלנו אינו יודע הוא שבכל פעם שהוא עורך מדידה, מפלץ הספגטי המעופף נמצא שם ומשנה את התוצאות בעזרת מחושו האטרייתי. יש לנו טקסטים רבים המתארים בפרוטרוט כיצד זה אפשרי וכן את הסיבות שבשלן הוא עושה זאת. הוא, כמובן, הנו בלתי נראה ומסוגל לעבור דרך חומר רגיל בקלות.
בטוחני שאתם מבינים כעת עד כמה חשוב שתלמידיכם ילמדו את התיאוריה החלופית הזו. חיוני שהם יבינו שעדויות נראות לעין נמצאות בשליטת מפלץ הספגטי המעופף. יתרה מזאת, אין זה מנומס ללמד את אמונותינו בלי לעטות את התלבושת השמורה לנבחריו, שהיא כמובן מחלצות פיראטים מלאות. איני יכול להגזים בחשיבות העניין, ולמרבה הצער איני יכול לפרט כאן מדוע חייבים לעשות זאת כיוון שחוששני שמכתב זה כבר נעשה ארוך מדי. ההסבר המתומצת הוא שהוא כועס מאד אם לא עושים זאת.
מן הסתם תתעניינו לדעת שהתחממות כדור הארץ, רעידות אדמה, הוריקנים ושאר אסונות טבע הם תוצאה ישירה של מספרם המצטמק של הפיראטים מאז המאה ה-18. על מנת להשכילכם, כללתי כאן גרף של המספר המשוער של פיראטים לעומת ממוצע הטמפרטורה הגלובלי במהלך 200 השנים האחרונות. כפי שאתם יכולים לראות, יש יחס הפוך מובהק סטטיסטית בין פיראטים וטמפרטורת כדור הארץ.

לסיכום, תודה לכם על שהקדשתם מזמנכם לעיון בהשקפותינו ובאמונותינו. כולי תקווה שהצלחתי להבהיר את החשיבות של לימוד התיאוריה הזו לתלמידיכם. נוכל, כמובן, לאמן את המורים שלכם ביסודות התיאוריה החלופית הזו. אני ממתין בציפיה לתגובתכם, ומקווה שלא ניאלץ לנקוט בצעדים משפטיים. אני חושב שעל כולנו לצפות לזמן בו שלוש התיאוריות יזכו לזמן לימודים שווה בכיתות מדע בכל הארץ, ובסופו של דבר בכל העולם; שליש מהזמן לתכנון תבוני, שליש מהזמן למיפלוץ ספגטי מעופף (פָּסְטָפָארִיזם), ושליש מהזמן להשערה ההגיונית המבוססת על עדות מדעית מוחצת ונראית לעין.

בכבוד רב,
בובי הנדרסון, אזרח מודאג.

נ.ב. כללתי כאן ציור אמנותי של המפלץ כשהוא יוצר הר, עצים וגמד. זכרו, כולנו יצוריו.

——–

לעיון נוסף:

  1. כנסיית מפלץ הספגטי המעופף
  2. מפלצת הספגטי המעופפת בויקיפדיה העברית
  3. תכנון תבוני
  4. כמו ללמד על החסידה בשיעור חינוך מיני - מאת ריצ'רד דוקינס וג'רי קווין

My Own Corner in the Amazon Land

15/2/10 - ny

…and so it came to be that a home (page) was erected for your humble servant, in the far-away kingdom of Amazon. Right there.

Some more of them Cinderers

10/2/10 - ny

1. Dagon Magazine, Portugal: 1st issue is out, featuring that livid story, Cinderers. Here’s some more information, including an interview with the editor.

2. The Apex Book of World SF - featuring that vivid story, Cinderers - is now available as an iPhone application.

Cinderers for Free

14/1/10 - ny

Lavie just published free online PDF versions of four stories which were included in The Apex Book of World SF anthology, which he edited. One of them is my very own Cinderers. Here they are.

(Direct link to the Cinderers PDF: here.)

Happiness is Real

12/1/10 - ny

Ilanit Tadmor is a dancer and choreographer with whom I've been working and performing for about ten years now. Our new show, Happiness is Real, now has its own website. Check it out!

The Believers

5/1/10 - ny

My story, The Believers, now available online in ChiZine. Don't click if you're too Jewish…

איפה היינו ומה עשינו

3/1/10 - ny

נ. יניב (5) וג. יניב (2) בהופעת בכורה. קבלו אותם!

…Nice People with Nice Things to Say

28/12/09 - ny

…about, well, some not-so-very-nice stories by myself.

This handsome guy calls "Cinderers", which appeared in The Apex Book of World SF, "the collection’s most disturbing story by far". I adore you, sire!

This excellent person calls "A Painter, a Ship and a Boa Constrictor", which appeared in Shimmer early in the year, "my favorite story in 2009". I love you, sire!

And last (for now) but not least, it seems that "Cinderers" will soon appear in a new Portuguese magazine, yessir, and may I have your hand in marriage?

דבר השתיין החובב

27/12/09 - ny

בחנות משקאות התעכבתי זמן מה,
כי חשבתי לקנות שם דבר,
למשל וויסקי טוב, אלכוהול על רמה,
שיוציא אותי סוּפּר-גברבר.
או אולי מעט רוּם, זה נוזל אצילי,
מקומו בהיסטוריה מובטח,
בקריאות הו הו הו! היי הו סילבר! אצלי,
גבורתו כמטח של תותח.
ומה על הקונייאק, נושא הדגלים,
של כל בית אצולה מלובב?
או אולי ג'ין וורמוט של רב-מרגלים,
מנוער אבל לא מעורבב?
אך יצאתי משם בלי בקבוק בידי,
כי הבנתי שאין זה חכם,
וליתר דיוק שחשקתי בלי-די,
בשתיית ספל של שוקו חם.

*

(ובזאת אני חוגג את קריאתו של "מוסקבה פטושקי", על כל תופעות הלוואי המתבקשות, וגם את בקבוק הוישניאק שקיבלתי במתנה מצדיק כתמר יפרח וישגה וישתה ויהנה במאד מאד, ויהי ערב ויהי בוקר.)

האיש שכתב את סרט ילדותי

23/12/09 - ny

בשבוע שעבר נפטר התסריטאי דן או'בנון (נודע לי על כך בזכות בלוג הקולנוע המצוין של יאיר רווה, סינמסקופ). הסרט שבזכותו התפרסם היה "הנוסע השמיני", וברזומה שלו יש עוד כמה סרטים מפורסמים, כמו "Heavy Metal" ו"זכרון גורלי". אבל דוקא סרט אחר שכתב, סרט שהיום כמעט איש לא זוכר, הוא זה שחקוק בזכרוני, ודוקא אליו אני שב מדי כמה שנים, בחיבה ובחיוך מטופש של נוסטלגיה. סביר להניח שהסיבה העיקרית לחיבתי לסרט היא העובדה שהייתי בן עשר כשצפיתי בו לראשונה, וזו היתה הפעם הראשונה שהילד הפרובינציאלי שהייתי נסע ללא השגחת מבוגר לעיר הגדולה והרועשת חיפה. וגם תמיד אהבתי כל דבר שקשור לתעופה. אבל חיבתי לא פחתה גם בשנים שלאחר מכן, והיום, כשאני יודע יותר על סרטים ועל כתיבה, אני יכול למצוא בסרט נקודות זכות חדשות. הוא לא יצירת מופת, הוא לא זעזע את אמות הסיפים, הוא לא יזכר לעד כמאורע ששינה את פני הקולנוע או כל דבר אחר, אבל הוא דוגמה מצוינת לסרט אפקטיבי שהצליח, במפתיע, להמנע מרוב ההתיישנות שחלה על סרטי העבר. וחשוב מכך - הוא גרם לי להנאה רבה לאורך השנים, וערכה של זו לא מבוטל כלל.
הסרט – ששמו לא יפתיע את רוב מכרי – הוא "רעם כחול". ברור לי שלא אצליח לשכנע איש לצפות בו. אני אפילו לא מנסה. אבל בקרוב אשוב ואצפה בו בעצמי, וארים כוסית לכבוד דן או'בנון, ששימח אותי בילדותי וגם בבגרותי.