לזכרו של דייויד בואי

In Memory of David Bowie

ג׳אם 360

ג׳אם יום האתמול תועד באמצעות מצלמת 360-מעלות. הנה התוצאה. לחוויה המיטבית, מומלץ לצפות באמצעות אפליקציית היוטיוב של הטלפון או הטאבלט שלכם (הקישו כאן). או לפחות לגרור את התמונה באמצעות העכבר. לה לה לה!

פאנק בריבוע

קרן טפרברג חזרה לתחנת החלל ניר, להקלטה הרביעית של Funk Another Day. מה שיצא, בין השאר: פזמון לשיר הנושא.

פעם שלישית פאנק

סשן ההקלטה השלישי של Funk Another Day, בכיכובו של אוהד בולוטין. טרי בריא!

שובו של הפאנק

סשן ההקלטה השני של Funk Another Day היה פורה עד מאד גם בתחום הוידאו, ביוזמת המתופף אבי ברק. הנה טעימה מהתוצאות:

רעש, מקליטים

הבוקר התקיימו בתחנת החלל ניר הקלטות התופים הראשונות לטובת אלבום חדש של הח״מ, ושמו (הזמני?) Funk Another Day. ראשונה הגיעה המתופפת קרן טפרברג, להכניס קצת גרוב בקדקדי הקט. הנה חלק קטן מההתרחשות. ברקע – בס-ווקאלי מאת אנוכי. נא לזכור שזה לא מיקס, ובכל זאת לשמוע בעוצמה מלאה.

מפגשים מסוג כזה או אחר

מסתבר שהסינתיסייזר החדש שקניתי אתמול קשור, איכשהו, לחייזרים. זהו שחזור של כלי בשם Odyssey של חברה בשם Arp, שאינה קיימת יותר, אך בשנות השבעים היא היתה מהגדולות בתחום. כה גדולה עד שבמאי אחד, נקרא לו ספילברג, ביקש להשתמש באחד מהסינתים שלה בסרטו דל התקציב ״מפגשים מהסוג השלישי״. החברה שלחה אל הסט לא רק את המכשיר עצום המימדים, אלא גם טכנאי שיתקין אותו. הטכנאי, ברנש בשם פיליפ דודס, לוהק מיד לתפקיד נגן הקלידים בסרט עצמו, וכך זכה לתהילת עולם, לפחות בלבי הרך.
את המידע מצאתי בויקיפדיה. הנה הסצנה המדוברת:

כיוון שכך, מצאתי לנכון לשווד את הסצנה האמורה, בכיכוב הסינתי החדש. אני יודע שספילברג לא יסלח לי לעולם, אבל אתם – אולי. הנה:

אוקטאבר האדום

הנה תוצאותיו של התקף טמטום קל היום בצהריים: בס ודיסטורשן ווקאליים, קולות ווקאליים ותופים לא ווקאליים. כמו כן רובוט.
הקטע בנוי מלולאת תופים ומקולות. אין בו שום כלים אחרים. פרטים טכניים – למטה.

פרטים טכניים למוסיקאים, טכנאי סאונד ושאר תמהונים:

בס: קול+אוקטאבר Octamizer של Aguilar
סולו: קול+פלאגין Amp של לוג׳יק
הרמוניה: קול+קול+קול+קול+קול

תודה, תודה, אתם קהל נפלא.

Octamizer

ג׳ם קל בתחנת החלל


בוקר אחד בתחנת החלל ניר.

השכונתי שלנו – ע01פ01

פנים, הקפה השכונתי, יום

ברמן: אתה יודע שהיום יום ההולדת של הביטלז האחרון ששרד.
אזרח: לא, אני… רגע, מה זאת אומרת ׳האחרון?׳ משהו קרה לרינגו?
ברמן: לא, רינגו חי.
אזרח: אבל מקרטני גם חי.
ברמן: מקרטני מת.
אזרח: מה? אלוהים אדירים! מקרטני? מת?! מתי?!!!
ברמן: ב-1967.
פאוזה.
אזרח: אתה יודע שאני עומד לרצוח אותך, כן?
ברמן: כן.

– הסוף –

האם הברמן חי או מת, לאחר שהפחיד לקוח נאמן עד מוות באמצעות תיאוריית קונספירציה שהופרכה עוד ב-1967? או שמא הוא, כמו החתול של שרדינגר, לא בטוח? או אולי גם הוא התפגר ב-1967? כל זאת ועוד בפרק הבא של ״השכונתי שלנו״.
או שלא.

Load more