↑ חזור ל ספרות

ימי תל אביב האחרונים


הוצאת אודיסיאה, 2010, 213 עמודים

מן הכריכה האחורית:

הרוחות מתחזקות, דוחקות בי, מנסות לקרוע את המצלמה מידי. אני מסתובבת, המצלמה עוברת על פני התחנה המרכזית הישנה ומישהו צורח…

הסופות הכו בלב העיר תל אביב, ודבר לא יהיה עוד כשהיה.
בעיר הנקרעת לגזרים באלימות שאיש לא יודע את פשרה, נאבקים שלושה על חייהם – יוצרת סרטים דוקומנטרים, תלמיד ישיבה וכבאי מטורף. הם מנסים לשרוד ולמצוא משמעות, אף במחיר אובדנם. ובעוד תל אביב הולכת ומושמדת, מתרומם בלב העיר הר מסתורי הנראה כעולם זר, אחר. האם שם תימצא ישועה? האם יש ממש בשמועות הקדחתניות על בואו של המשיח?

האם התום יוכל להמשיך ולהתקיים, האם תקווה תוכל לצמוח מתוך החורבן, בשעה שהעיר מאבדת מגע עם העולם החיצון וסוגרת על עצמה ועל הילדים המעטים שנותרו בה, משחקים ומלקטים מזון בין ההריסות?

ימי תל אביב האחרונים הוא תערובת לוהטת של דימויים מקראיים, אימה נוסח ה. פ. לאבקרפט ותרבות ישראלית, בחלקו מותחן ובחלקו דיון מעמיק בטיבה של אמונה. זהו רומן מקורי וסוחף שבו, תחת הייאוש והמאבק לקיום, ההומור נוכח תמיד.

*

ספר זה נכתב במקור באנגלית תחת השם The Tel Aviv Dossier, וראה אור בהוצאת ChiZine Publishing הקנדית ב-2009.

קישורים:

ימי תל אביב האחרונים – פרקים לדוגמה

בתים רובצים, מלבינים בשמש, לאורך הכבישים הריקים. עמודים בוקעים מהאדמה כעצמות, השיער השחור והרך של כבלי החשמל מסתיר את גדמיהם של מגדלי הטלפון. דומייה ממלאת את האוויר. לא רדיו, לא טלפונים, לא אותות הטלוויזיה פורצים את הדממה. העיר שוכנת כגווייה בחול ושמש. הים שחור מזפת. אין מכוניות. אין ילדים המשחקים בחצרות. כביסה שכוחה עוד מתנופפת …

צפה בעמוד »